Sichat Jicchak/Žalmy pro všední dny
| Sichat Jicchak | ||
| Kadiš jatom | Žalmy pro všední dny | Žalm 104 |
| Údaje o textu | |
|---|---|
| Titulek: | Žalmy pro všední dny |
| Autor: | Saul Isaac Kaempf |
| Zdroj: | http://olam.cz/literatura/kaempf.pdf |
| Vydáno: | Praha 1903 |
| Licence: |  PD old 70 |
| Překlad: | Moric Kraus |
| Licence překlad: | PD old 70 |
Tyto žalmy zpívaly se ve chrámě Jerusalémském při ranní oběti, a byly na památku toho v liturgii ponechány.
V neděli se říká:
|
הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְּוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ׃ |
היום Dnes jest den první v témdni, o němžto Levité zpívali ve chrámu svatém: |
|
כד לְדָוִד מִזְמוֹר. לַיָי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל־יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל־נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁו[1] וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ וּצְדָקָה מֵאלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃ |
(Žalm 24.) Davidův žalm. — Hospodinova jest země a plnost její, svět a bydlící v něm. Neb On nad moři založil ji, a nad řekami upevnil ji. Kdo vstoupí na horu Hospodinovu, a kdo bude stati na místě Jeho svatém? „Kdo čistých jest rukou a ryzího srdce, kdo neobrací k marnosti duše své a nepřísahá k podvodu!“ Ten přijme požehnání od Hospodina a laskavost od Boha spasení svého. Takové jest pokolení hledajících Jeho, toužících po tváři Tvé, — Jakob. Séla. Pozdvihněte, brány, hlav svých, otevřte se vrata věčná, by vešel král slávy ! Kdo jest ten král slávy ? Hospodin silný a mocný, Hospodin, rek válečný! Pozdvihněte, brány, hlav svých, otevřte se, vrata věčná, by vešel král slávy! Kdo jest to ten král slávy? Hospodin zástupů, Onť jest král slávy! Séla. |
V pondělí se říká:
|
הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בְּשַׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְּוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ׃ |
היום Dnes jest den druhý v témdni, o němžto Levité zpívali ve chrámu svatém: |
|
מח שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח׃ גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר־קָדְשׁוֹ׃ יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ הַר־צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׃ אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב׃ כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו׃ הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ׃ רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה׃ בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ׃ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ ׀ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר יְיָ צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד־עוֹלָם סֶלָה׃ דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ׃ כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל־קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ׃ יִשְׂמַח ׀ הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ׃ סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ׃ שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ. לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן׃ כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת׃ |
(Žalm 48.) Píseň žalmu synů Kórah. — Veliký jest Hospodin a veleben velmi ve městě Boha našeho, na hoře Jeho svaté. Krásná výše, slast celé země jest hora Sión, na straně severní město krále velikého. Bůh v palácích jeho znám jest jako záštita; nebo hle, králové shromáždili se: zmizeli vesměs. Oni to viděli (že Bůh jest záštitou Jerusalema), podivili se, poděsili se, utekli rychle. Strach je pojal tam, úzkost jako rodičku. Větrem východním rozrážíš lodi Tarské. Jakož slýchali jsme, tak spatřili jsme to ve městě Hospodina zástupův, ve městě Boha našeho — Bůh upevní je na věky! Séla. — Připomínáme si, ó Bože, milosti Tvé uprostřed chrámu Tvého. Jako jméno Tvé, ó Bože, tak i sláva Tvá (sahá) až do končin země; spravedlností jest plna pravice Tvá. Raduje se hora Sión, plesají dcery Judské pro soudy Tvé. Obejděte Sión a obstupte jej, sečtěte věže jeho! Obraťte mysl svou k ohradě jeho, projděte paláce jeho, abyste to mohli vyprávěti pokolení příštímu! Nebo tento Bůh jest Bůh náš na věky věkův, Onť vůdce náš až do smrti. |
V úterý se říká:
|
הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְּוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ׃ |
היום Dnes jest den třetí v témdni, o němžto Levité zpívali ve chrámu svatém : |
|
פב מִזְמוֹר לְאָסָף. אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃ עַד־מָתַי תִּשְׁפְּטוּ־עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה׃ שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ׃ פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ׃ לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם׃ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ׃ קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל־הַגּוֹיִם׃ |
(Žalm 82.) Žalm Asafův. — Bůh stojí v obci Boží, uprostřed soudců soudí. Jak dlouho budete souditi nespravedlivě a ke tváři bezbožných hleděti? Séla. — Zjednejte právo slabému a sirotku, bídnému a chudému dopomozte ku právu! Zachraňte slabého a nuzného, z ruky bezbožných vysvoboďte ho! — Ale nepoznávají a nenahlížejí, v temnotě kráčejí, i chvějí se všecky základy země. Já jsem pravil: Božské bytosti jste, a synové Nejvyššího vy všickni; avšak jako lidé zemřete, a jako kterýkoliv z knížat padnete. Povstaň, ó Bože, suď zemi; nebo Tys dědičným Pánem všech národů! |
Ve středu se říká:
|
הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בְּשַׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְּוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ׃ |
היום Dnes jest den čtvrtý v témdni, o němžto Levité zpívali ve chrámu svatém: |
|
צד אֵל נְקָמוֹת יְיָ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיַע׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל־גֵּאִים׃ עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ. עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃ יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִתְאַמְּרוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ׃ ו אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃ וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָהּ וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים ׀ מָתַי תַּשְׂכִּילוּ׃ הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט׃ הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת׃ יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ׃ לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת׃ כִּי ׀ לֹא־יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כָּל־יִשְׁרֵי לֵב׃ מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים ׀ מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִי ׀ כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי׃ אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי׃ בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי׃ הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק׃ יָגוֹדּוּ עַל־נֶפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִׁיעוּ׃ וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהֵי לְצוּר מַחְסִי׃ וַיָּשֶׁב ׀ עֲלֵיהֶם אֶת־אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם. יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ |
(Žalm 94.) Bože odplaty, Hospodine, Bože odplaty, zjev se! Zdvihni se, ó soudce země, dej odplatu pyšným! Jak dlouho bezbožní, ó Hospodine, jak dlouho bezbožní budou plesati, pronášeti řeči vzdorné, honositi se všickni pachatelé nepravosti? Lid Tvůj, Hospodine, potírají, a dědictví Tvé utlačují. Vdovu a cizince usmrcují, a sirotky vraždí, říkajíce: Nevidí to Hospodin, a nepozoruje toho Bůh Jakobův! Ó pozorujte, vy nevědomí v lidu; a vy pošetilci, kdy tomu porozumíte? Zdaliž ten, Jenž zasadil ucho — neslyší? aneb ten, Jenž utvořil oko — nevidí? Zdaliž ten, Jenž tresce národy, nebude kárati? On, Jenž udílí člověku poznání? — Hospodin zná myšlenky člověka, že jsou ničemné. Blaze muži, kterého Ty trestáš, Hospodine, a zákonem Svým ho poučuješ,abys upokojil ho před časy zlými, až vykopána bude bezbožnému jáma, Neboť nezapudí Hospodin lidu Svého, a dědictví Svého neopustí; neboť ku spravedlnosti navrátí se soud a za ním všickni, kteří jsou upřímného srdce. Kdo vystoupí za mne proti zlosynům ? Kdo se postaví za mne proti pachatelům nepravosti? Kdyby nebyl Hospodin ku pomoci mně, — málem již by odpočívala v mlčení duše má. Když jsem již pravil: Klesá noha moje — milost Tvá, Hospodine, podpírala mne. Při množství starostí mých v nitru mém potěšování Tvá občerstvují duši mou. Zdaliž se družiti smí k Tobě trůn záhuby, jenž vymýšlí křivdu proti zákonu? Shlukují se proti duši spravedlivého, a krev nevinnou odsuzují. Ale Hospodin jest mi záštitou, a Bůh můj skalou útočiště mého! Onť obrátí na ně nepravost jejich, a zlobou jejich zničí je; — zničí je Hospodin, Bůh náš! — |
|
לְכו נרננה ליי נריעה לצור ישענו׃ נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו׃ כי אל גדול יי ומלך גדול על כל אלהים׃ |
Pojďte, plesejme Hospodinu, jásejme skále spasení svého! Uvítejme tvář Jeho s díkem, ve zpěvech jásejme Jemu! Neboť Bůh veliký jest Hospodin, a král veliký nade všecky bohy.[red 1] |
Ve čtvrtek se říká:
|
הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְּוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ׃ |
היום Dnes jest den pátý v témdni, o němžto Levité zpívali ve chrámu svatém: |
|
פא לַמְנַצֵּחַ עַל־הַגִּתִּית לְאָסָף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ שְׂאוּ־זִמְרָה וּתְנוּ־תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא. מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ עֵדוּת ׀ בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם. שְׂפַת לֹא־יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ. כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם. אֶבְחָנְךָ ׀ עַל־מֵי מְרִיבָה סֶלָה. שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ. יִשְׂרָאֵל אִם־תִּשְׁמַע־לִי׃ לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ אָנֹכִי ׀ יְיָ אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. הַרְחֶב־פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי. וְיִשְׂרָאֵל לֹא־אָבָה לִי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם. יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי. יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל־צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ־לוֹ וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה. וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָּ׃ |
(Žalm 81) למנצח Sbormistru na gittit. Od Asafa. Plesejte Bohu, síle naší; jásejte Bohu Jakobovu! Chopte se hry strunové, přineste buben, citeru líbeznou i žaltář! Zatrubte v nový měsíc pozounem, v novoluní, v den svátku našeho; neboť zákonem Israeli to jest, právem od Boha Jakobova! Svědectvím v Josefovi ustanovil to, když vyšel proti zemi Egyptské; řeč, kteréž jsem neznal, slyšel jsem tam: Zprostil jsem břemene rámě jeho, ruce jeho jsou koše zbaveny! V soužení volal jsi — a vyprostil jsem tě, vyslyšel jsem tě ve skrýši hromu, zkoušel jsem tě při vodách sváru. Séla. — Slyš, lide můj, tak budu varovati tebe. — Israeli — kéž bys uposlechl mne! Nebudeš míti Boha jiného, a nebudeš se klaněti Bohu cizímu! Já jsem Hospodin, Bůh tvůj, kterýž jsem tě vyvedl ze země Egyptské; otevři jen ústa svá, a naplním je. — Ale neuposlechl lid můj hlasu mého, a Israel nebyl mi po vůli. I přenechal jsem je zarputilosti srdce jejich, že kráčeli podle rad svých. Kéž by lid můj poslechl mne, Israel po cestách mých kráčel! Brzy nepřátele jejich pokořil bych, a na protivníky jejich obrátil bych ruku svou. Nenávistníci Hospodinovi lichotili by jim, a trvalo by štěstí jejich na věky; a krmil bych je jádrem pšenice, a ze skály medem nasytil bych tě! |
V pátek se říká:
|
הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְּוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ׃ |
היום Dnes jest den šestý v témdni, o němžto Levité zpívali ve chrámu svatém: |
|
צג יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר אַף־תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל־תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ׀ יְיָ. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם׃ מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּרִים ׀ מִשְׁבְּרֵי־יָם. אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹר לְבֵיתְךָ נָאֲוָה־קֹדֶשׁ. יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ |
(Žalm 93) יי Hospodin jest králem, důstojností se oděl; oděl se Hospodin, mocí se opásal, a pevný jest svět, aby se nepohnul. Upevněn jest trůn Tvůj ode dávna, od věčnosti jsi Ty. Pozdvihují řeky, Hospodine, pozdvihují řeky hlasu svého, pozdvihují řeky hučení svého. Nad hlasy vod velikých jsou mocnější vlny mořské; Nejmocnější jest na výsosti Hospodin! Svědectví Tvá velmi věrohodná; domu Tvému sluší svatost, Hospodine, na věčné časy.[red 2] |
O sabatu se říká:
|
הַיּוֹם יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְּוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ׃ |
היום Dnes jest den sabatu svatého, o němžto Levité zpívali ve chrámu svatém: |
|
צב מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהוֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי־עֲשׂוֹר וַעֲלֵי־נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶיךָ. בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה־גָּדְלוֹ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ. מְאֹד עמְקוּ מַחְשְׂבֹתֶיךָ׃ אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִים ׀ לֹא־יָבִין אֶת־זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל־פּוֹעֲלֵי אָוֶן. לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי־עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם יְיָ׃ כִּי־הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ כִּי־הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל־פּוֹעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי. בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים. תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח٠ כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ. בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה. דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ צוּרִי. וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃ |
(Žalm 92.) מזמור Žalm. Píseň ke dni sobotnímu. Příjemno jest děkovati Hospodinu, a hráti jménu Tvému, ó Nejvyšší! – zvěstovati z rána milost Tvou, a věrnost Tvou v nocech, na desíti strunách a na žaltáři, při zvuku citery. Nebo potěšil jsi mne, Hospodine, skutky Svými, nade činy rukou Tvých plesati budu. Jak veliká jsou díla Tvá, Hospodine! jak velmi hluboké myšlenky Tvé! Člověk nevědomý nepoznává toho, a pošetilec nenahlíží toho: Že vyrůstají bezbožní jako bylina, a vykvétají všickni pachatelé nepravosti, – aby vyhlazeni byli na věky. Ty však jsi vznešený na věky, Hospodine! Nebo hle, nepřátelé Tvoji zahynou, rozptýlení budou všickni pachatelé nepravosti. Ty pak jsi povýšil, jako buvolův, roh můj (t.j. sílu mou); pokropen jsem olejem čerstvým. Jen popatří oko mé na slidiče moje, o povstávajících proti mně zlosynech zaslechnou uši mé. Spravedlivý jako palma vzkvete, jako cedr na Libánu vzroste. Štěpováni v domě Hospodinově, v nádvořích Boha našeho pokvetou. Ještě porostou ve stáří, silní a svěží budou; aby zvěstovali, že přímý jest Hospodin, skála má, a že není nepravosti při Něm.[red 3] |
V ty dny, o kterých se říká říká žalm 20. יענך יי ביום צרה (viz str. 115.), říká se také následující žalm; mimoto též o חנכה a פורים.
|
פג שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף׃ אֱלֹהִים אַל־דֳּמִי לָךְ אַל־תֶּחֱרַשׁ וְאַל־תִּשְׁקֹט אֵל׃ כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ׃ עַל־עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ׃ אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא־יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד׃ כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ׃ אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים׃ גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם ישְׁבֵי צוֹר׃ גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה׃ עֲשֵׂה־לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְּיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן׃ נִשְׁמְדוּ בְעֵין־דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה׃ שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל־נְסִיכֵמוֹ׃ אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירְשָׁה לָנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים׃ אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגָּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ׃ כְּאֵשׁ תִּבְעַר־יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים׃ כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם׃ מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְיָ׃ יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי־עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ׃ וְיֵדְעוּ כִּי־אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל־כָּל־הָאָרֶץ׃ |
(Žalm 83.) שיר Píseň žalmu od Asafa. — Bože, nezůstávej klidným, neukládej si mlčení a neodpočívej, Bože! Neboť hle, nepřátelé Tvoji vztekají se, a nenávistníci Tvoji pozdvihují hlavy. Proti lidu Tvému vymýšlejí lstivě úklady, a radí se proti chráněncům Tvým. Říkají: „Pojďte a vyhlaďme je, ať nejsou národem, aby nebylo vzpomínáno jména Israelova na dále!“ Tak uradili se jednomyslně, proti Tobě smlouvou se zavázali: Stánkové Idumejští a Ismaelitšti, Moabští a Hagarenští, Gebalští a Ammonitští a Amalekitští. Filistinští s obyvateli Tyrskými. Také Assyrští spojili se s nimi, byliť ramenem synům Lotovým. Séla — Učiň jim jako Midianským, jako Sisarovi, jako Jabinovi při potoku Kíšon; zahubeni byli v Endór, stali se hnojem zemi. Učiň knížata jejich jako Oreba a Zeba, a jako Zebaha a Zalmunu všecky pomazané jejich, kteří pravili: „Dobudeme sobě příbytků Božích!“ Bože můj, učiň je jako chumelici, jako stéblo před větrem; jako oheň zapaluje les a jako plamen plápolá na horách — tak pronásleduj je vichřicí Svou, a bouří Svou postraš je! Naplni tváře jejich hanbou, aby hledali jména Tvého, Hospodine! Nechť jsou zahanbeni a ustrašeni navždy, a nechť se zardí studem a zahynou, aby poznali, že Tvé jméno, Hospodine, samojediné, jest nejvyšší nad veškerou zemí! |
Ve dnech, ve kterých se modlí תחנון, říká se u truchlícího (אבל) po מזמור של יום tento žalm.[red 4]
מט לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמוֹר׃ שִׁמְעוּ זֹאת כָּל־הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל־ישְׁבֵי חָלֶד׃ גַּם־בְּנֵי אָדָם גַּם־בְּנֵי־אִישׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן׃ פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת׃ אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי׃ לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי׃ הַבֹּטְחִים עַל־חֵילָם וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ׃ אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא־יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ׃ וְיֵקַר פִּדְיוֹן ׀ נַפְשָׁם וְחָדַל ׀ לְעוֹלָם׃ וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת׃ כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם׃ קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת׃ וְאָדָם בִּיקָר בַּל־יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃ זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה׃ כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל ׀ שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל ׀ לוֹ׃ אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה׃ אַל־תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי־יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ׃ כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ׃ כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ וְיוֹדֻךָ כִּי־תֵיטִיב לָךְ׃ תָּבוֹא עַד ׀ דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד־נֵצַח לֹא־יִרְאוּ אוֹר׃ אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃
Ve dnech, ve kterých se nemodlí תחנון, říká se u truchlícího (אבל) po מזמור של יום tento žalm.[red 5]
טז מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי־חָסִיתִי בָךְ׃ אָמַרְתְּ לַיָי אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל־עָלֶיךָ׃ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל־חֶפְצִי בָם׃ יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל־אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת־שְׁמוֹתָם עַל־שְׂפָתָי׃ יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ חֲבָלִים נָפְלוּ־לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי׃ אֲבָרֵךְ אֶת־יְיָ אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט׃ לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ כִּי ׀ לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת׃ תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח ׀ חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
V době od רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֶלוּל až včetně do הוֹשַׁעְנָא רַבָּה říká se ráno i večer následující žalm 27.[red 6]
כז לְדָוִד יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא. יְיָ מָעוֹז־חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד׃ בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת־בְּשָׂרִי צָרַי וְאוֹיְבַי לִי. הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ׃ אִם־תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא־יִירָא לִבִּי. אִם־תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה. בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׃ אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת־יְיָ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ. שִׁבְתִּי בְּבֵית־יְיָ כָּל־יְמֵי חַיַּי. לַחֲזוֹת בְּנֹעַם־יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׃ כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ. בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי׃ וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה. אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיָי׃ שְׁמַע־יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא. וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי׃ לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי. אֶת־פָּנֶיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ׃ אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל־תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ. אַל־תִּטְּשֵׁנִי וְאַל־תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי׃ כִּי־אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי. וַיָי יַאַסְפֵנִי׃ הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר. לְמַעַן שׁוֹרְרָי׃ אַל־תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי. כִּי קָמוּ־בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס׃ לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב־יְיָ בְּאֶרֶץ חַיִּים׃ קַוֵּה אֶל־יְיָ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל־יְיָ׃
- ↑ Čti: נַפְשִׁי
Redakční poznámky
Toto jsou redakční poznámky projektu Wikizdroje, které se v původním textu nenacházejí.
- ↑ Tyto tři verše jsou v knižním vydání uvedeny pouze v hebrejštině; jedná se však o začátek Žalmu 95, který je v knize i s překladem uveden na jiném místě (str. 137).
- ↑ Tento žalm je zde v knižním vydání uveden pouze v hebrejštině; překlad je převzat ze strany 47, na kterou je na tomto místě odkázáno.
- ↑ Text ani překlad tohoto žalmu zde v knižním vydání uveden není, přebíráme je ze strany 46, na kterou je na tomto místě odkázáno.
- ↑ Žalm 49 je uveden pouze v hebrejštině.
- ↑ Žalm 16 je uveden pouze v hebrejštině.
- ↑ Žalm 27 je uveden pouze v hebrejštině.