Když řekl

האומר

Mišna 1 [Když] řekl svému příteli: „Jdi a zasvěť mi tu a tu ženu,“ a on šel a zasvětil ji pro sebe – je zasvěcená [tomu druhému]. A [stejně] tak [když] řekl ženě: „Tímto jsi mi zasvěcena za třicet dní,“ a přijšel [někdo] jiný a zasvětil ji během třiceti [dnů], je zasvěcena druhému. [Je-li takto zasvěcena] dcera Izraelity kohenovi, bude jíst z trumy.[1] [Když jí řekl: „Jsi mi zasvěcena] odteď a za třicet dní,“ a přišel [někdo] jiný a zasvětil ji během třiceti dnů, je zasvěcena a není zasvěcena. [Bez ohledu na to, je-li takto zasvěcena] dcera Izraelity kohenovi nebo dcera kohena Izraelitovi, nebude jíst z trumy.

משנה א האומר לחברו צא וקדש לי אשה פלונית והלך וקדשה לעצמו, מקדשת. וכן האומר לאשה הרי את מקדשת לי לאחר שלשים יום ובא אחר וקדשה בתוך שלשים יום, מקדשת לשני. בת ישראל לכהן, תאכל בתרומה. מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקדשה בתוך שלשים יום, מקדשת ואינה מקדשת. בת ישראל לכהן או בת כהן לישראל, לא תאכל בתרומה.

Mišna 2 [Když] řekl ženě: „Tímto jsi mi zasvěcena, že ti dám 200 zuzů,“ tak je zasvěcena a on jí dá [200 zuzů]. [Když řekl:] „… že ti dám odsud do třiceti dnů,“ když jí dal během třiceti [dnů], je zasvěcena, a když ne, není zasvěcena. [Když řekl:] „… že mám 200 zuzů,“ je zasvěcena a on má. [Když řekl:] „… že ti ukážu 200 zuzů,“ je zasvěcena a on jí ukáže; a když jí ukáže [peníze, které mu nepatří, a pouze leží] na stole, není zasvěcena.

משנה ב האומר לאשה הרי את מקדשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז, הרי זו מקדשת והוא יתן. על מנת שאתן לך מכאן ועד שלשים יום, נתן לה בתוך שלשים, מקדשת. ואם לאו, אינה מקדשת. על מנת שיש לי מאתים זוז, הרי זו מקדשת ויש לו. על מנת שאראך מאתים זוז, הרי זו מקדשת ויראה לה. ואם הראה על השלחן, אינה מקדשת.

Mišna 3 [Když řekl:] „… že mám [pozemek o výměře] bet kor půdy,“ je zasvěcena a on má. [Když řekl:] „… že mám [pozemek] v tom a tom místě,“ když má [pozemek] v tom místě, je zasvěcena, a když ne, není zasvěcena. [Když řekl:] „… že ti ukážu [pozemek o výměře] bet kor půdy,“ je zasvěcena a on jí ukáže; a když jí ukáže [pozemek] v údolí, není zasvěcena.

משנה ג על מנת שיש לי בית כור עפר, הרי זו מקדשת ויש לו. על מנת שיש לי במקום פלוני, אם יש לו באותו מקום, מקדשת. ואם לאו, אינה מקדשת. על מנת שאראך בית כור עפר, הרי זו מקדשת ויראנה. ואם הראה בבקעה, אינה מקדשת.

Mišna 4 Rabi Meir říká: Každá podmínka, která není jako podmínka synů Gada a synů Reuvena, není podmínkou; jak je řečeno: A řekl jim Moše: „Když přejdou synové Gada a synové Reuvena s vámi, …“ a [potom] je řečeno: „… a když nepřejdou [jako] dobyvatelé s vámi, …“[2] Rabi Chanina ben Gamliel říká: Bylo potřeba ten [druhý] výrok říct, protože kdyby ne, znamenalo by to, že ani v zemi Kena'an nedostanou podíl.

משנה ד רבי מאיר אומר, כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן, אינו תנאי, שנאמר, ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן, וכתיב, ואם לא יעברו חלוצים. רבי חנינא בן גמליאל אומר, צריך היה הדבר לאמרו, שאלמלא כן, יש במשמע שאפלו בארץ כנען לא ינחלו.

Mišna 5 [Když] zasvětil ženu a řekl: „Domníval jsem se, že je [to dcera] kohena, a ona je [dcera] levity,“ [nebo:] „… [dcera] levity, a ona je [dcera] kohena,“ [nebo:] „… chudá, a ona je bohatá,“ [nebo:] „… bohatá, a ona je chudá,“ je zasvěcena, protože ho neoklamala. [Když] řekl: „Tímto jsi mi zasvěcena poté, co konvertuji [na židovství],“ nebo: „poté, co konvertuješ [na židovství],“ [nebo:] „poté, co budu osvobozen [z otroctví],“ nebo: „poté, co budeš osvobozena [z otroctví],“ [nebo:] „poté, co zemře tvůj muž,“ nebo „poté, co zemře tvá sestra,“ [nebo:] „poté, co tě [nechá provést obřad] střevíce tvůj levirátní švagr,[3]“ není zasvěcena. A [stejně] tak, [když] řekl svému příteli: „Když porodí tvá žena dívku, je mi zasvěcena,“ [tak] není zasvěcena. Když byla žena jeho přítele těhotná a je znám její plod, jeho slova platí a když porodila dívku, je [tato dívka] zasvěcena.

משנה ה המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה, לויה והרי היא כהנת, עניה והרי היא עשירה, עשירה והרי היא עניה, הרי זו מקדשת, מפני שלא הטעתו. האומר לאשה, הרי את מקדשת לי לאחר שאתגיר או לאחר שתתגירי, לאחר שאשתחרר או לאחר שתשתחררי, לאחר שימות בעליך או לאחר שתמות אחותיך, לאחר שיחלוץ ליך יבמיך, אינה מקדשת. וכן האומר לחברו, אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקדשת לי, אינה מקדשת. אם היתה אשת חברו מעברת והכר עברה, דבריו קימין, ואם ילדה נקבה, מקדשת.

Mišna 6 [Když] řekl: „Tímto jsi mi zasvěcena s tím, že se za tebe přimluvím u vládce,“ nebo „… že pro tebe budu pracovat,“ – když se za ni přimluvil u vládce nebo pro ni pracoval, je zasvěcena, a když ne, není zasvěcena. [Když řekl:] „… že bude souhlasit otec,“ – když otec souhlasil, je zasvěcena, když ne, není zasvěcena. Když zemřel otec, tak je zasvěcena. Když zemřel syn, poučujeme otce, aby řekl, že nesouhlasí.

משנה ו האומר לאשה הרי את מקדשת לי על מנת שאדבר עליך לשלטון ואעשה עמך כפועל, דבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל, מקדשת. ואם לאו, אינה מקדשת. על מנת שירצה אבא, רצה האב, מקדשת. ואם לאו אינה מקדשת. מת האב הרי זו מקדשת. מת הבן; מלמדין האב לומר שאינו רוצה.

Mišna 7 [Když řekl:] „Zasvětil jsem svou dceru, a nevím komu jsem ji zasvětil,“ a přišel jeden a řekl: „Já jsem ji zasvětil,“ věříme mu. [Když přišli dva,] ten řekl: „Já jsem ji zasvětil,“ a ten řekl: „Já jsem ji zasvětil,“ oba [jí] dají rozvodový list; a budou-li chtít, tak jeden [jí] dá rozvodový list, a jeden se s ní ožení.

משנה ז קדשתי את בתי ואיני יודע למי קדשתיה, ובא אחד ואמר אני קדשתיה, נאמן. זה אמר אני קדשתיה וזה אמר אני קדשתיה, שניהם נותנים גט. ואם רצו, אחד נותן גט ואחד כונס.

Mišna 8 [Otec řekl:] „Zasvětil jsem svou dceru.“ [Když řekl:] „Zasvětil jsem ji a rozvedl jsem ji, když [byla] malá,“ a ona je [dosud] malá, věříme mu; [když ale řekl:] „Zasvětil jsem ji a rozvedl jsem ji, když [byla] malá,“ a ona je [už] velká, nevěříme mu. [Když řekl:] „Byla zajata a vykoupl jsem ji,“ [bez ohledu na to,] zda je [teď] malá nebo velká, nevěříme mu. Kdo řekl v hodině své smrti: „Mám syny,“ věříme mu. [Kdo řekl:] „Mám bratry,“ nevěříme mu. Kdo zasvětil svou dceru bez dalšího [upřesnění, o kterou dceru se jedná], nevztahuje se to na dospělé [dcery].

משנה ח קדשתי את בתי, קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה והרי היא קטנה, נאמן. קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה והרי היא גדולה, אינו נאמן. נשבית ופדיתיה, בין שהיא קטנה בין שהיא גדולה, אינו נאמן. מי שאמר בשעת מיתתו , יש לי בנים, נאמן. יש לי אחים, אינו נאמן. המקדש את בתו סתם, אין הבוגרות בכלל.

Mišna 9 Kdo má dvě skupiny dcer od dvou žen a řekl: „Zasvětil jsem svou starší dceru, a nevím, zda starší ze [skupiny] starších [dcer], nebo starší ze [skupiny] mladších [dcer], nebo mladší ze [skupiny] starších dcer, která je [pořád ještě] starší, než nejstarší ze [skupiny] mladších [dcer],“ – všechny jsou zakázané, kromě nejmladší, ze [skupiny] mladších; to jsou slova r. Meira. R. Jose říká: Všechny jsou povolené, kromě nejstarší ze [skupiny] starších. [Když řekl:] „Zasvětil jsem svou mladší dceru, a nevím, zda mladší ze [skupiny] mladších [dcer], nebo mladší ze [skupiny] starších [dcer], nebo starší ze [skupiny] mladších dcer, která je [pořád ještě] mladší, než nejmladší ze [skupiny] starších [dcer],“ – všechny jsou zakázané, kromě nejstarší, ze [skupiny] starších; to jsou slova r. Meira. R. Jose říká: Všechny jsou povolené, kromě nejmladší ze [skupiny] mladších.

משנה ט מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות או גדולה שבקטנות או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות, כלן אסורות חוץ מן הקטנה שבקטנות, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר , כלן מתרות חוץ מן הגדולה שבגדולות. קדשתי את בתי הקטנה ואיני יודע אם קטנה שבקטנות או קטנה שבגדולות או גדולה שבקטנות שהיא קטנה מן הקטנות שבגדולות, כלן אסורות חוץ מן הגדולה שבגדולות, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר, כלן מתרות חוץ מן הקטנה שבקטנות.

Mišna 10 [Když] řekl ženě: „Zasvětil jsem tě,“ a ona říká: „Nezasvětil jsi mě,“ – jemu je zakázáno [oženit se] s jejími příbuznými a jí je povoleno [provdat se za] jeho příbuzné. [Když] ona říká: „Zasvětil jsi mě,“ a on říká: „Nezasvětil jsem tě,“ – jemu je povoleno [oženit se] s jejími příbuznými a jí je zakázáno [provdat se za] jeho příbuzné. [Když řekl:] „Zasvětil jsem tě,“ a ona říká: „Nezasvětil jsi [mě], ale mou dceru,“ – jemu je zakázáno [oženit se] s příbuznými starší a starší je povoleno [provdat se za] jeho příbuzné; jemu je povoleno [oženit se] s příbuznými mladší a mladší je povoleno [provdat se za] jeho příbuzné.

משנה י האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני, הוא אסור בקרובותיה והיא מתרת בקרוביו. היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך, הוא מתר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. קדשתיך, והיא אומרת לא קדשת אלא בתי, הוא אסור בקרובות גדולה, וגדולה מתרת בקרוביו. הוא מתר בקרובות קטנה, וקטנה מתרת בקרוביו.

Mišna 11 [Když řekl:] „Zasvětil jsem tvou dceru,“ a ona říká: „Nezasvětil jsi [mou dceru], ale mě,“ – jemu je zakázáno [oženit se] s příbuznými mladší a mladší je povoleno [provdat se za] jeho příbuzné; jemu je povoleno [oženit se] s příbuznými starší a starší je zakázáno [provdat se za] jeho příbuzné.

משנה יא קדשתי את בתך והיא אומרת לא קדשת אלא אותי, הוא אסור בקרובות קטנה וקטנה מתרת בקרוביו, הוא מתר בקרובות גדולה וגדולה אסורה בקרוביו.

Mišna 12 Tam kde je [mezi mužem a ženou] zasvěcení a není přestoupení, [status] dítěte jde podle muže. A které [případy to jsou]? [Dcera] kohena, léviho nebo Izraelity, které se provdaly za kohena, léviho nebo Izraelitu. A tam, kde je zasvěcení a je přestoupení, [status] dítěte jde podle [toho z nich, jehož statut je] závadný. A které [případy to jsou]? Vdova [provdaná] za velekněze, rozvedená nebo chaluca [provdaná] za obyčejného kohena, bastard nebo netina[4] [provdaná] za Izraelitu, dcera Izraelity [provdaná] za mamzera nebo za natina. Každá [žena], která nemůže být jemu zasvěcená, ale může být zasvěcená jinému – [jejich] dítě je mamzer. A které [případy to jsou]? Ten, kdo se spojí s některou z jemu zakázaných žen podle tóry. Každá [žena], která nemůže být zasvěcená ani jemu, ani jiným – [její] dítě je jako ona. A které [případy to jsou]? Dítě otrokyně a nežidovky.

משנה יב כל מקום שיש קדושין ואין עברה, הולד הולך אחר הזכר. ואיזה, זו כהנת לויה וישראלית שנשאת לכהן וללוי ולישראל. וכל מקום שיש קדושין ויש עברה , הולד הולך אחר הפגום. ואיזו, זו אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין. וכל מי שאין לה עליו קדושין אבל יש לה על אחרים קדושין, הולד ממזר. ואיזה, זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה. וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קדושין, הולד כמותה. ואיזה, זה ולד שפחה ונכרית.

Mišna 13 Rabi Tarfon říká: Bastardi se mohou očistit [od svého původu]. Jak? Bastard, který se oženil s otrokyní – [jeho] dítě je otrok. [Když] ho [pán] osvobodil – ze syna se stal svobodný člověk. Rabi Eliezer říká: Takový [syn] je otrok mamzer.

משנה יג רבי טרפון אומר, יכולין ממזרים לטהר. כיצד, ממזר שנשא שפחה, הולד עבד. שחררו, נמצא הבן בן חורין. רבי אליעזר אומר, הרי זה עבד ממזר.

  1. kněžská dávka, kterou mohu jíst jen koheni a jejich rodinní příslušníci
  2. Nu 32,29-30 (Kral, ČEP)
  3. Dt 25,5-9 (Kral, ČEP)
  4. žena z potomků Gibeoňanů, viz Joz 9,3-27 (Kral, ČEP)