Mišna/Traktát Kidušin/Kapitola 4
| Traktát Kidušin Jehuda ha-Nasi | ||
| Kapitola 3 | Kapitola 4 | |
|
Deset původů |
עשרה יוחסין |
|
Mišna 1 Deset [typů osob podle] původu přišlo [do Izraele] z Babylónu: koheni, levité, Izraelité, chalalové[1] konvertité, osvobození otroci, bastardi, netinové,[2] šetukové[3] a asufové.[4] Kohenům, levitům a Izraelitům je dovoleno vstoupit [do manželství] jeden s druhým. Levitům, Izraelitům, chalalům, konvertitům a osvobozeným otrokům je dovoleno vstoupit [do manželství] jeden s druhým. Konvertitům, osvobozeným otrokům, bastardům, netinům, šetukům a asufům, všem [těmto] je dovoleleno vstoupit [do manželství] jeden s druhým. |
משנה א עשרה יוחסין עלו מבבל, כהני , לויי , ישראלי, חללי, גרי, וחרורי, ממזרי, נתיני, שתוקי, ואסופי. כהני לויי וישראלי, מתרים לבוא זה בזה. לויי ישראלי חללי גרי וחרורי , מתרים לבוא זה בזה. גרי וחרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי, כלם מתרין לבוא זה בזה. |
|
Mišna 2 A toto jsou štukim: každý, kdo zná svou matku, ale nezná svého otce. [A toto jsou] asufim: každý, kdo přibyl z trhu a nezná ani svého otce, ani svou matku. Aba Šaul označoval štukim jako bedukim. |
משנה ב ואלו הם שתוקי, כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו. ואסופי, כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא אביו ולא אמו. אבא שאול היה קורא לשתוקי, בדוקי. |
|
Mišna 3 Všem, kterým je zakázáno vstoupit do obce, je dovoleno vstoupit [do manželství] jeden s druhým. Rabi Jehuda [jim to] zakazuje. Rabi Eliezer říká: [Těm, jejichž zákaz je] jistý, s [těmi, jejichž zákaz je také] jistý, je dovoleleno [vstoupit do manželství; ale [těm, jejichž zákaz je] jistý, s [těmi, jejichž zákaz je] kvůli pochybnosti, a [stejně tak těm, jejichž zákaz je] kvůli pochybnosti, s [těmi, jejichž zákaz je] jistý, a [stejně tak těm, jejichž zákaz je] kvůli pochybnosti, s [těmi, jejichž zákaz je rovněž] kvůli pochybnosti, je zakázáno [vstoupit do manželství]. A toto jsou ti, [jejichž zákaz je] kvůli pochybnosti: šetukové, asufové a Kúťané[5]. |
משנה ג כל האסורים לבוא בקהל, מתרים לבוא זה בזה. רבי יהודה אוסר. רבי אליעזר אומר, ודאן בודאן, מתר. ודאן בספקן, וספקן [בודאן, וספקן] בספקן, אסור. ואלו הן הספקות, שתוקי, אסופי, וכותי. |
|
Mišna 4 Kdo se [chce] oženit s kohenkou (= dcerou kohena), musí si prověřit čtyři matky z její strany [a jejich matky], což je osm [matek celkem]: Její matku a matku její matky, matku otce její matky a její matku, matku jejího otce a její matku, matku otce jejího otce a její matku. U levitky (= dcery levity) a Izraelitky k nim přidáváme [kontrolu] ještě jedné [generace]. |
משנה ד הנושא אשה כהנת , צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות שהן שמונה , אמה ואם אמה, ואם אבי אמה ואמה, ואם אביה ואמה, ואם אבי אביה ואמה. לויה וישראלית, מוסיפין עליהן עוד אחת. |
|
Mišna 5 Není [třeba] kontrolovat [kohenský původ toho, kdo sloužil] u oltáře, a jeho předky, ani [levitský původ toho, kdo vystupoval] na duchan, a jeho předky, ani [člena] sanhedrinu a jeho předky. A každý, jehož předkové jsou známi jako [držitelé] veřejných funkcí a správci milodarů, [může] provdat dceru do kněžství (= za kohena) a není třeba kontrolovat [původ matek z jeho strany]. Rabi Jose říká: Také ten, kdo je podepsán jako svědek u soudu [v] Ješana u Cipori. Rabi Chanina ben Antignos říká: Také ten, kdo byl zapsán v královském vojsku. |
משנה ה אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה, ולא מן הדוכן ולמעלה, ולא מן סנהדרין ולמעלה. וכל שהחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה, משיאין לכהנה ואינו צריך לבדוק אחריהן. רבי יוסי אומר, אף מי שהיה חתום עד בערכי הישנה של צפורי. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, אף מי שהיה מכתב באסטרטיא של מלך. |
|
Mišna 6 Dcera, jejíž otec je chalal, je navždy nezpůsobilá pro kněžství (= provdat se za kohena). Izraelita, který se oženil s chalalou – jeho dcera je způsobilá pro kněžství. Chalal, který se oženil s Izraelitkou – jeho dcera je nezpůsobilá pro kněžství. |
משנה ו בת חלל זכר, פסולה מן הכהנה לעולם. ישראל שנשא חללה, בתו כשרה לכהנה. חלל שנשא בת ישראל, בתו פסולה לכהנה. רבי יהודה אומר, בת גר זכר כבת חלל זכר. |
|
Mišna 7 Rabi Jehuda říká: Dcera konvertity je jako dcera chalala. Rabi Eliezer ben Jaakov říká: Izraelita, který se oženil s konvertitkou – jeho dcera je způsobilá pro kněžství. A konvertita, který se oženil s Izraelitkou – jeho dcera je způsobilá pro kněžství. Ale konvertita, který se oženil s konvertitkou – jeho dcera je nezpůsobilá pro kněžství. Konvertita [má] stejné [pravidlo] jako osvobození otroci: dokonce i do deseti pokolení, dokud nebude jeho matka Izraelitka. Rabi Jose říká: Dokonce i konvertita který se oženil s konvertitkou – jeho dcera je způsobilá pro kněžství. |
משנה ז רבי אליעזר בן יעקב אומר, ישראל שנשא גיורת, בתו כשרה לכהנה. וגר שנשא בת ישראל, בתו כשרה לכהנה. אבל גר שנשא גיורת, בתו פסולה לכהנה. אחד גר ואחד עבדים משחררים, אפלו עד עשרה דורות, עד שתהא אמו מישראל. רבי יוסי אומר אף גר שנשא גיורת, בתו כשרה לכהנה. |
|
Mišna 8 Kdo řekne: „Tento můj syn je bastard,“ nevěří se mu. A dokonce když se oba (= manžel a manželka) shodnou ohledně plodu [těhotné ženy] v jejím lůně, že je bastard, nevěří se jim. Rabi Jehuda říká: Věří se jim. |
משנה ח האומר בני זה ממזר, אינו נאמן. ואפלו שניהם אומרים על עבר שבמעיה ממזר הוא, אינם נאמנים. רבי יהודה אומר, נאמנים. |
|
Mišna 9 [Jaké je pravidlo,] když někdo pověřil zástupce, aby zasvětil jeho dceru, a [potom] šel on sám a zasvětil ji? Když jeho [zasvěcení] předcházelo [zástupcovo, tak] jeho zasvěcení je [platné] zasvěcení. Když zástupcovo [zasvěcení] předcházelo [otcovo, tak] jeho zasvěcení je [platné] zasvěcení. A když není známo (= nelze zjistit), [které zasvěcení předcházelo,] oba [jí] dají rozvodový list. A jestli chtějí, jeden [jí] dá rozvodový list a jeden se [s ní] ožení. A stejně [je pravidlo pro] ženu, která pověřila zástupce, aby ji zasvětil, a [potom] šla a zasvětila se sama. Když její [zasvěcení] předcházelo [zástupcovo, tak] její zasvěcení je [platné] zasvěcení. Když zástupcovo [zasvěcení] předcházelo [její, tak] jeho zasvěcení je [platné] zasvěcení. A když není známo (= nelze zjistit), [které zasvěcení předcházelo,] oba [jí] dají rozvodový list. A jestli chtějí, jeden [jí] dá rozvodový list a jeden se [s ní] ožení. |
משנה ט מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך הוא וקדשה, אם שלו קדמו קדושיו קדושין. ואם של שלוחו קדמו, קדושיו קדושין. ואם אינו ידוע, שניהם נותנים גט. ואם רצו, אחד נותן גט ואחד כונס. וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה, והלכה וקדשה את עצמה, אם שלה קדמו, קדושיה קדושין. ואם של שלוחה קדמו, קדושיו קדושין. ואם אינו ידוע, שניהם נותנין לה גט. ואם רצו, אחד נותן לה גט ואחד כונס. |
|
Mišna 10 Kdo odešel se svou ženou do zámoří a vrátil se se svou ženou a svými dětmi a řekl: „Žena, se kterou jsem odešel do zámoří – toto je ona a toto jsou její děti,“ nemusí prokazovat [původ] ani ženy, ani dětí. [Když řekl:] „Zemřela a toto jsou její děti,“ prokazuje [původ] dětí a neprokazuje [původ] manželky. |
משנה י מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים ובא הוא ואשתו ובניו ואמר, אשה שיצאת עמי למדינת הים הרי היא זו ואלו בניה, אינו צריך להביא ראיה לא על האשה ולא על הבנים. מתה ואלו בניה, מביא ראיה על הבנים ואינו מביא ראיה על האשה. |
|
Mišna 11 [Když řekl:] „Pojal jsem ženu v zámoří; toto je ona a toto jsou její děti,“ prokazuje [původ] manželky a nemusí prokazovat [původ] dětí. [Když řekl:] „Zemřela a toto jsou její děti,“ musí prokazovat [původ] ženy i dětí. |
משנה יא אשה נשאתי במדינת הים הרי היא זו ואלו בניה, מביא ראיה על האשה ואינו צריך להביא ראיה על הבנים. מתה ואלו בניה, צריך להביא ראיה על האשה ועל הבנים. |
|
Mišna 12 Muž se ne[smí] nacházet sám se dvěma ženami, ale jedna žena se [smí] nacházet sama se dvěma muži. Rabi Šim'on říká: Dokonce i jeden muž se [smí] nacházet sám se dvěma ženami v době, kdy jeho žena je s ním, a [smí] s nimi spát v hostinci, protože jeho žena jej bude střežit. Muž se [smí] nacházet sám se svou matkou nebo se svou dcerou a [smí] s nimi spát v tělesné blízkosti; ale když vyrostou, ona [musí] spát ve svých šatech a on [musí] spát ve svých šatech. |
משנה יב לא יתיחד אדם עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים. רבי שמעון אומר, אף איש אחד מתיחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו וישן עמהם בפנדקי, מפני שאשתו משמרתו. מתיחד אדם עם אמו ועם בתו, וישן עמהם בקרוב בשר. ואם הגדילו, זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו. |
|
Mišna 13 Svobodný muž nebude učit písaře (= malé děti) a žena nebude učit malé děti. Rabi Eliezer říká: Také ten, kdo nemá ženu, nebude učit malé děti. |
משנה יג לא ילמד אדם רוק סופרים, ולא תלמד אשה סופרים. רבי אליעזר אומר, אף מי שאין לו אשה, לא ילמד סופרים. |
|
Mišna 14 Rabi Jehuda říká: Svobodný nebude pást dobytek a nebudou dva svobodní spát s jedním plátnem (= přikrývkou); a moudří [to] dovolují. Každý, jehož povolání [obnáší styk] s ženami, se nesmí nacházet sám [ani] s [mnoha] ženami; a člověk nemá učit svého syna řemeslo [které obnáší styk s] ženami. Rabi Meir říká: Člověk má vždy učit svého syna řemeslo čisté a lehké a má se modlit k tomu, jemuž patří [veškeré] bohatství a majetek, protože není řemeslo, které by v sobě nezahrnovalo chudobu i bohatství. Protože ne[pochází] chudoba z řemesla a ne[pochází] bohatsví z řemesla, ale vše je podle jeho zásluh. Rabi Šim'on ben El'azar říká: Viděl jsi [snad někdy] v životě [divoké] zvíře nebo ptáka, který by měl řemeslo? A uživí se, a bez trápení. A nebyli snad stvořeni jen proto, aby mi sloužili? A já byl stvořen, abych sloužil svému Pánu. Není [snad] pravidlem, že [i já] se uživím bez trápení? Já jsem ovšem pokazil [charakter] svých činů a připravil se o obživu. Aba Gurjon ze Sidonu říká jménem Aba Gurji: Člověk nemá učit svého syna [být] oslařem, velbloudařem, vozkou, lodníkem, pastýřem nebo kramářem, protože jejich řemeslo je řemeslo lupičů. Rabi Jehuda říká jeho jménem: Oslaři jsou většinou svévolníci a velbloudaři jsou většinou spravedliví. Lodníci jsou většinou zbožní. [I ten] nejlepší z lékařů je určen pro Gehinom a [ten] nejspravedlivější mezi řezníky je společníkem Amáleka. Rabi Nehoraj říká: Odložím stranou všechna řemesla, která jsou na světě, a budu svého syna učit jen Tóru, protože člověk jí z její odměny na tomto světě a její kmen mu [přitom] zůstává pro svět, který přijde. A u žádného jiného řemesla tomu tak není: když člověk upadne do nemoci nebo do staroby nebo do trápení a nemá možnost zabývat se svým řemeslem, zemře hladem. Ale [u] Tóry tomu tak není, nýbrž Tóra jej ochrání od všeho zlého v jeho mladosti a dá mu pokračování a naději v jeho starobě. V jeho mladosti, co říká? „A ti, kteří doufají v Hospodina, obnoví sílu.“[6] V jeho starobě, co říká? „Ještě přinesou ovoce v šedinách.“[7] A tak říká o Abrahámovi, našem otci: „A Abrahám byl starý … a Hospodin požehnal Abraháma ve všem.“[8] Nalezli jsme [zde], že Abrahám, náš otec, vykonával celou Tóru předtím, než byla dána, jak je řečeno: „… pro to, jak poslechl Abrahám můj hlas a střežil má nařízení, mé příkazy, mé zákony a má učení.“[9] |
משנה יד רבי יהודה אומר, לא ירעה רוק בהמה, ולא יישנו שני רוקים בטלית אחת. וחכמים מתירין. כל שעסקיו עם הנשים, לא יתיחד עם הנשים. ולא ילמד אדם את בנו אמנות בין הנשים. רבי מאיר אומר, לעולם ילמד אדם את בנו אמנות נקיה (וקלה), ויתפלל למי שהעשר והנכסים שלו , שאין אמנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האמנות ולא עשירות מן האמנות, אלא הכל לפי זכותו. רבי שמעון בן אלעזר אומר , ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אמנות, והן מתפרנסין שלא בצער, והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין שאתפרנס שלא בצער, אלא שהרעותי מעשי וקפחתי את פרנסתי. אבא גרין איש צדין אומר משום אבא גריא, לא ילמד אדם את בנו, חמר, גמל, ספר, ספן, רועה, וחנוני, שאמנותן אמנות לסטים. רבי יהודה אומר משמו, החמרים, רבן רשעים, והגמלין, רבן כשרים. הספנין, רבן חסידים. טוב שברופאים, לגיהנם. והכשר שבטבחים, שתפו של עמלק. רבי נהוראי אומר, מניח אני כל אמניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קימת לעולם הבא. ושאר כל אמניות אינן כן. כשאדם בא לידי חלי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו, הרי הוא מת ברעב. אבל התורה אינה כן , אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו. בנערותו מהו אומר, (ישעיה מ) וקוי ה׳ יחליפו כח. בזקנותו מהו אומר, (תהלים צב) עוד ינובון בשיבה. וכן הוא אומר באברהם אבינו עליו השלום, (בראשית כד) ואברהם זקן, וה׳ ברך את אברהם בכל. מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כלה עד שלא נתנה, שנאמר, (שם כו) עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי. |